מי מספר?
שאלת הזהות של הנערה האפגנית נשארה חידה עלומה כ-17 שנה.
בתחילת שנות ה-2000 הצלם סטיב מאקורי (Steve McCurry) הצטרף לצוות צילום של נשיונאל ג'יאוגרפיק שיצא בחיפוש אחריה.
הם נסעו לאזור של מחנה הפליטים בו מאקורי פגש בה לראשונה, כאשר עוד הייתה תלמידת בית ספר בשנת 1984, והראו את תמונתה לעוברים ולשבים.
לאחר חיפושי שווא רבים, אדם שגם הוא גדל כילד באותו מחנה פליטים, זיהה אותה. הוא סיפר כי היא עזבה את המחנה לפני נים רבות וכי היא מתגוררת במחוז הררי באפגניסטאן. הוא יצא לחפש אותה וכעבור שלושה ימים הוא חזר איתה למחנה.
שמה של אותה נערה, מהצילום המפורסם, הוא שארבאט גולה (Sharbat Gula) וסוף כל סוף סיפורה החל להישמע!
לאחר 35 שנה של חיים בפקיסטן, שארבאט גולה מגורשת חזרה לאפגניסטן כיוון שהיא פליטה ושוהה במדינה באופן בלתי חוקי!
https://www.bbc.com/news/world-asia-37923826
נשיא אפגניסטן מקבל אותה בקבלת פנים אוהדת חזרה לארצה
https://www.bbc.com/news/world-asia-38640487
סטיב מקארי
הקים עמותה שעובדת עם בנות אפגניות
http://www.imagine-asia.net/what-we-do/young-womens-photography-initiative/
נשיונל ג'יאוגרפיק מתנצל: הסיקור שלנו היה גזעני
מגזין הטבע האמריקני הודה כי התעלם מאזרחי ארצות הברית הלא לבנים והתייחס אל קבוצות אתניות שונות כ"אקזוטיות" או "פראיות".
עורכת המגזין: "הבה נוכיח שאנחנו טובים מזה"
וואלה חדשות
“For Decades, Our Coverage Was Racist. To Rise Above Our Past, We Must Acknowledge It.”
אתר של נשיונאל גאוגרפיק
https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/04/from-the-editor-race-racism-history/
"החבר'ה השחורים בדרום אוסטרליה - הפרטים הללו מדורגים במקום האחרון מבחינת האינטליגנציה של המין האנושי". (1916 בכתבה על אבורג'ינים אוסטרלים). 
הצלם פראנץ שניידר מראה את המצלמה שלו לשבט באי טימור בשנת 1962. הדגש כאן הוא על הפער הטכנולוגי בין האדם המערבי לאנשי השבט “הלא מתורבתים” אשר מעולם לא ראו מצלמה.
עד שנות ה-70, נשיונאל ג'יאוגרפיק התעלם מאנשים שאינם לבנים המתגוררים בארצות הברית. הוא לא סיקר אותם או צילם אותם, אלא אם היה זה בכוונה להראות אותם כפועלים ועובדי "עבודה שחורה".
במקביל, אנשים שאינם מהגזע הלבן צולמו באזורים אחרים בעולם (שלא בארצות הברית" באופן המדגיש את האקזוטיקה והמרחק שבינם לבין המצב התרבותי- כלכלי המערבי. לרוב הם צולמו ערומים, בזמן צייד ובאופן קלישאתי המציג אותם כ"פראים" או "ברברים".
באופן זה המגזין חיזק סטריאוטיפים ותפיסות גזעניות המחלקות את העולם ל"אנחנו" ו"הם", בזאת פגע בתרבויות וחתכי אוכלוסייה אלה.
No comments:
Post a Comment